|
שאלות ותשובות
מיהו או מהו נפגע "פעולות איבה"?
| בעיקרון כל אזרח ישראלי או תושב ישראל שהוא נפגע טרור, עקב פעולה של מדינה או ארגון עוינים לישראל, או עקב מחדל בשוגג של מי שביקש למנוע פעולה כזו, הינו נפגע פעולות איבה. כדי שהפגיעה תוכר כפגיעת
איבה צריכה לקרות בשטחי ישראל או בשטחים שקבע שר הביטחון כשטחי ישראל לצורך זה, או בחו"ל בשירות או בעבודה במסגרת חברות או ארגונים אשר אושרו על ידי השר.
החוק הרלוונטי לפגיעות אלה הינו חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה, תש"ל-1970 ("החוק") ומצוי באתר זה על תקנותיו. |
|
מדוע מידע זה חשוב לנפגע?
| מאחר ואדם שאינו תובע תוך שנה מיום פגיעתו, לא יוכל לתבוע במסגרת החוק את הנזקים והפגיעות בהם לקה, ואז יפסיד זכויות והטבות רבות, כולל טיפול רפואי
ותגמול כספי, להן הוא זכאי, עקב נכותו. התביעה יכולה להיות ביחס לנכות גופנית או נפשית. על פי חוק התגמולים לנפגעי פעולות איבה ומשפחות נספים בפעולות איבה, זכאים נכים שהוכרו על ידי הרשות המאשרת או נספים, לזכויות והטבות כמו נכי צה"ל.
תביעה לנכות כללית במוסד לביטוח לאומי, אינה מזכה בזכויות אלה. |
|
את מי תובעים?
| התביעה מוגשת למוסד לביטוח לאומי, כאמור תוך 12 חודש מיום הפגיעה. התביעה/בבקשה לתגמול מוגשת על גבי טופס מיוחד (טופס בל/581) שניתן לקבלו בל סניפי המוסד לביטוח לאומי. לעניין זה, חשוב לקרוא את "עשרת הדיברות של עשה ואל תעשה" המצויה באתר זה
תחת נושא זה קודם הגשת התביעה. |
|
האם יש תנאי מוקדם לתביעה?
| תנאי מוקדם להגשת כל תביעה לפי החוק, הינו אישורה של הרשות המאשרת, המתמנה על ידי שר הביטחון, כי הפגיעה הינה פגיעת איבה כהגדרת החוק. רק לאחר החלטת הרשות המאשרת יטפל המוסד לביטוח לאומי בזכויות התובע לפי החוק. בירורים שונים מטעם הרשות
על ידי המוסד לביטוח לאומי או באמצעות גורמים אחרים, עלולים לעכב את ההחלטה בדבר הכרתו של התובע כנפגע פעולות איבה. תובע תגמול או זכויות שתביעתו נדחתה על ידי הרשות המאשרת, רשאי להגיש ערעור בכתב
על החלטת הרשות המאשרת (על פי החוק) לבית המשפט המחוזי במחוז תל-אביב (רחוב ויצמן 1 ת"א). על הערעור להיות מוגש תוך 60 יום מיום שקיבל המערער - התובע את החלטת הרשות. |
|
למי פונים לקשר ראשוני יעוץ והכוונה?
| עובדי השיקום שהינם עובדים סוציאליים בעלי הכשרה מיוחדת, המצויים בסניפי המוסד, יוצרים קשר עם הנפגעים ובני משפחותיהם מייד לאחר האירוע ועומדים
לרשותם במתן יעוץ, הדרכה והכוונה בכל בעיה הקשורה בטיפול בהם. לא פנו אליך, פנה עצמאית. |
|
למה כדאי לרכוש את ספרי חוק הנכים?
| כי ספרי "חוק הנכים" מיועדים לתת מכשיר בידי איש המקצוע והנכה (זה שהוכר וזה אשר מבקש הכרתו) להבין את המערכת העוסקת בנושא נכי פעולות האיבה ולרכז מידע פסיקה וחקיקה בנושא. הרעיון אשר הביא להולדתם
של ספרים אלה, הוא הצורך במידע, שהיה עד היום בלתי נגיש ברובו, לידיעת הציבור אשר עו"ד יעבץ עצמו מהווה חלק ממנו. לא פעם פגשנו נכים ותובעים, בין אם הוכרו ובין אם לא, או אנשי מקצוע המייצגים אותם אשר העלו את הטענה שחסר מידע נחוץ בדבר חוק הנכים ובדבר הזכויות על פיו, ומפי הנכים נאמר כי פעמים רבות נודע להם על זכות, אשר מגיעה להם בדין, רק שנים לאחר מכן בדרך מקרה או מפה לאוזן, והדבר פגע
ביכולתם למצות את זכויותיהם. ניתן לומר לכן, כי ספרי "חוק הנכים" נכתבו תוך מענה לדרישה חוזרת ונשנית זו מצד נכים, תובעים, ואנשי מקצוע בתחום, לרכז בחיבור קריא וברור את ההלכות הרלוונטיות בעניין.
ספרי "חוק הנכים" מבוססים על ניסיוננו הרב בטיפול בנכי צה"ל ופגעי פעולות איבה ובבחינת טענותיהם השונות במישור המשפטי ובמישור הערכי למול הגופים המטפלים. עומר יעבץ עצמו, הינו נכה צה"ל משותק בדרגת נכות 100%+ (מיוחדת) המייצג נכים אל מול אגף השיקום והפרקליטות המייצגת אותו.
אנו מקווים כי אתר זה וספרי "חוק הנכים", יחשפו נכים ותובעים לזכויותיהם, כמו גם למגבלותיהם, ויאפשרו להם ולאנשי המקצוע, להבין את המערכת המטפלת בכך מתוך כוונה כנה כי יעשה במידע זה שימוש נכון וראוי. |
|
איזה ספר מן הספרים יתאים לי?
| אם אתה אזרח מן השורה ולא משפטן, אין צורך לרכוש את הספר "חוק הנכים - פסיקה, חקיקה והיבטים משפטיים" המיועד לאנשי מקצוע והמומלץ כ-Text Book יחיד כיום
בתחום מורכב זה, די לך ברכישת הספר "חוק הנכים - ספר הזכויות וההכרה השלם" הכולל תמצות של הספר המקצועי וחלק נוסף וחדש אשר אינו קיים בספר המקצועי, אשר כולל את ריכוז כל זכויות הנכה ומידע מועיל ורב. |
|
האם יש צידוק לאבחנה בין נפגע איבה לנכה ביטוח לאומי אחר?
| ביום 20.10.2004 ניתנה החלטת בית המשפט הגבוה לצדק בבג"צ 5304/02, מפי כבוד נשיא בית המשפט, השופט ברק, בנושא עתירה שהגיש ארגון נפגעי תאונות עבודה ואלמנות תאונות עבודה נגד מדינת ישראל – כנסת ישראל, ממשלת ישראל והמוסד לביטוח לאומי.
בעתירה טענו נכי תאונות העבודה כי הם מופלים לרעה לעומת נכי צה"ל, נכי פעולות איבה ונכי מלחמות הנאצים, בכך שלהם הופחתו התגמולים במסגרת חוק תוכנית החירום הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב והמדיניות לשנות הכספים 2002 ו-2003 ) תשס"ב – 2002, בעוד שלנכי צה"ל, נכי פעולות איבה ונפגעי הנאצים לא הופחתו התגמולים.
נשיא בית המשפט העליון, השופט ברק, דחה את עתירתם, קיבל את עמדתה המוצהרת של המדינה וקבע חד משמעית כי ההבחנה שנעשית בין תאונות עבודה לבין נכי צה"ל, נכי פעולות איבה ונפגעי הנאצים, היא מוצדקת, שכן למדינה חוב מוסרי לנכי צה"ל, נכי פעולות איבה ונפגעי הנאצים, שנפגעו בגין השתייכותם הלאומית הקולקטיבית.
כבוד הנשיא מאמץ בפסק הדין את דבריו של ראש הממשלה דוד בן גוריון בהציגו את הצעת חוק הנכים בפני הכנסת:
"מלחמת החירות של צבא ההגנה לישראל לא היתה כולה זרועה נחת, ניצחונות וכיבושים. היה גם צד שני למטבע. שולם מחיר יקר… רבים נשארו לשמחתנו בחיים, אך גם הם שילמו מחיר יקר – אבר מן החי. אני מגיש לכם בשם הממשלה חוק על החוב, נכון יותר- על חלק מהחוב, שאנו חייבים לאלו שבגופם עזרו לשחרור האומה והמולדת. חוק על תגמול ושיקום נכי מלחמה" (דברי הכנסת תש"ט (כרך 2) 1572).
פסק הדין למעשה מעגן באופן חוקי וחד משמעי את זכויותיהם העדיפות של נכי צה"ל אל מול נכי ביטוח לאומי, וקובע כי אין בכך הפליה ואף להיפך זו חובה מוסרית של מדינת ישראל.
|
| |
| | | | | | | |
|
